פסק-דין בתיק עמ"ה 001155/02

ערעור זה נסב סביב השאלה האם שומות בהסכם שנחתמו לכאורה, ביום 15/4/01, בין המערער למשיב, והנוגעות לשנות המס 1997-1998 תקפות ומחייבות את הצדדים. המערער טוען בפני כי אחיו התייצב במשרדי המשיב שלא בהתאם לרשותו וחתם בלא הסכמתו על הסכם שומה עם המשיב. משכך, הסכם השומה בטל.

העובדות הנצרכות להכרעה אשר אינן שנויות במחלוקת:

המערער משנת 1993 ועד שנת 1998 עסק בעבודות ריצוף. ב- 1998 נסגר העסק והחל הוא לעבוד בתור שכיר. למשיב נמסר מידע על ידי מחלקת המודיעין של אגף מס הכנסה, לפיו המחזור עליו דיווח המערער למשיב לגבי שנת המס 1997 נמוך מהמחזור שדווח על ידי המנכים שניכו למערער מס במקור בשנת המס. בבדיקת המחזור המדווח על ידי המערער לשלטונות מע"מ התברר למשיב כי אף המחזור שדווח למע"מ לשנת המס 1997, גבוה מהמחזור שדווח למשיב.

בנוסף לכך, לטענת המשיב במהלך הביקורת השומתית נמצאו הפרשי הון בלתי מוסברים בין שתי הצהרות הון שניתנו על ידי המערער ליום 31/12/93 וליום 31/12/98.

כמו כן התברר, כך לטענת המשיב, כי המערער דיווח בשנת במס 1998 על הכנסה חייבת מעסק המתייחסת לעבודה שביצע כקבלן ריצוף עצמאי בשנת 1997. הכנסה זו שולמה למערער בשנת 1998. סוגית ליקוי נוספת שהתגלתה הייתה תביעת הוצאות רכב בסכומים העולים על ההוצאות המותרות בניכוי על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) התשנ"ה-1995.  בעקבות ביקורת שומתית זו, זימן המשיב את המערער לדיון במשרד השומה.

המשיב ביקש להוציא למערער שומות בשלב א' לשנות המס 1997-1998. לשם כך הוצאה הזמנה לנישום להתייצב לדיון בנוגע לעניינו. ביום 15/4/01 נקבע דיון (מש/7) ובאותו מעמד  נחתם הסכם לכאורה בין המערער לבין המשיב (להלן: ההסכם).  ההסכם כולל מספר עניינים. ראשית, הוספת הכנסה בסך 30,000 ש"ח בשנת מס 1998 בגין הפרשי הון שנמצאו. נעשה תאום לגבי חלק מהוצאות הרכב שנתבעו בניכוי בשנת המס 1997. כמו כן הוספה הכנסה בסך 24,891 ש"ח בשנת 1997.

לימים  נודע כי מי שהתייצב לדיון במועד שנקבע למערער והחותם על ההסכם היה אחיו של הנישום ולא המערער עצמו. במעמד החתימה נכחו מר אייל דותן, מפקח פקיד שומה בכפר-סבא, אחיו של המערער, מר חוסאם סולטאן (להלן: האח), ומר עוראבי עיראקי, יועץ מס לא מוסמך אשר התלווה לאחיו של הנישום לבקשתו. 

ביום 24/6/01, מעל חודשיים לאחר הדיון וחתימת ההסכם, פנה המערער למשיב בבקשה לביטול ההסכם (מש/3). במכתב זה מבקש המערער לבטל את ההסכם מאחר שנגרמו לו, כתוצאה ממנו, הוצאות רבות אשר אינו יכול לעמוד בהן לאור מצבו הכלכלי הרעוע.   בתגובה שוחח המשיב עם המערער ומיצגיו והבהיר את משמעות ההסכם. אין איזכור במש/3 לעניין טענות המערער בקשר עם חתימת ההסכם בידי אחיו בלא הרשאה.

ביום 11/9/01 פנה רו"ח עומר סולטאן, בשם המערער, למשיב בבקשה לפתיחת השומות בהסכם (מש/9) וזאת על פי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961 (להלן: הפקודה). במכתב זה טוען המערער כי עובר להסכם, נוצרה אי הבנה אשר בגינה נוצר כפל דיווח לגבי הכנסה של 24,891 ש"ח לפני מע"מ אשר הוספה לשנת המס 1997 ומצד שני דווחה בשנית אף בשנת המס 1998 כהכנסה חייבת אך בסכום הכולל מע"מ בסך 29,123 ש"ח על סמך אישור ניכוי במקור שצורף לדו"ח שנת 1998.  אף ממכתב זה העלה את מצבו הכלכלי הקשה של המערער.

לאור התכתבויות אלו נקרא הנישום לדיון במשרד השומה בפני מר יוסי קורן, מנהל תחום במחלקה המקצועית של נציבות מס הכנסה, ובעל סמכויות נציב לעניין סעיף 147 לפקודה.

בעקבות הדיון הוציא מר קורן מכתב תשובה הדוחה את הבקשה לפתיחת השומות לפי ההסכם (מצורף כנספח ב' להודעת הערעור).

לאחר השתלשלות זו הוגש הערעור מולי ובו נטענה הטענה כי לא המערער, קרי הנישום עצמו, חתם על ההסכם ולא בר הרשאה אחר מטעמו, כי אם אחיו אשר עשה זאת על דעת עצמו ברצותו לעזור לאחיו.

טענות הצדדים - עמדת המערער

טוען המערער כי אין תוקף להסכם שכן אחיו פעל בשמו בלא שניתן לו מאיתו  יפוי כוח לכך. כך לטענתו לא היה צד להסכם, לא חתם עליו ולא היה כלל מעורב בדיונים עובר להסכם. לאור אי הסכמת המערער להסכם, אשר דן כאמור בשומותיו, יש להתייחס להסכם כבטל מדיעקרא.

עוד טוען המערער כי השתלשלות העניינים בתיק זה חשפה נוהלי עבודה לקויים ותמוהים אצל המשיב. בעניין זה מפנה המערער להעדר זיהוי הנישום על פי תעודה מזהה אצל המשיב קודם לדיון וחשיפת מידע שהמשיב מחויב כי יהא חסוי בפני צדדים שלישיים מכוח הוראות החיסיון והסודיות שבפקודה. כך אף התרת נוכחותו של אדם אשר אינו מייצג נישומים לדיונים שאיננו אף יועץ מס מורשה במהלך דיון בעניינו של המערער מול המשיב.

לגופו של ההסכם טוען המערער כי תוכן ההסכם בנוי על טעות בסיסית וטראגית בקריאת והבנת העובדות, אשר גרמה לכפל דיווח. כוונתו של המערער היא לאותה טעות כפי שנטענה על ידי רו"ח עומר סולטאן מטעמו אל מול המשיב בדבר הבאה כפולה בחשבון של אותה הכנסה בשתי שנות מס שונות.

עמדת המשיב

טוען המשיב כי אף אם לא חתם המערער בעצמו על ההסכם, הרי הנסיבות העובדתיות המתוארות מביאות למסקנה כי נוצרה שליחות על ידי התנהגות בין המערער לאחיו, ולכן ההסכם שריר ותקף. לחילופין טוען המשיב כי המערער ואחיו ניהלו את העסק נשוא השומות בן עסקינן בצוותא חדא ולאור כך מוסמך היה האח להסכים בשמו של המערער.

לגבי הנהלים הלקויים בגין זיהוי הנישום והתלוות אדם שאינו מייצג, טוען המשיב כי כל אדם סביר בנסיבות העניין, קרי התייצבות אדם שהזדהה כמערער עצמו ואשר שלט ברזי השומה, היה משתכנע כי בפניו הנישום, ואי לכך לא לקה באי סבירות.